איך מכינים בקשה לחוות דעת בדין האמריקאי
עורכת דין ישראלית מקבלת הסכם באנגלית ושאלה מהלקוח אם אפשר לסיים אותו. כדי לבקש חוות דעת מועילה, עליה להבהיר תחילה איזו החלטה עומדת על הפרק. יש הבדל מעשי בין בדיקת זכות הביטול לפני משלוח הודעה לבין הערכת המצב אחרי שההודעה כבר נשלחה.

המשפט שפותח את הפנייה
במקום לשלוח תיק מסמכים עם בקשה כללית ״לבדוק את הדין האמריקאי״, נסחו שאלה שאפשר להשיב עליה. למשל, בדוגמה היפותטית של הסכם הפצה: ״האם הודעת הסיום שנשלחה ב־3 באפריל עומדת בתנאי ההודעה שבהסכם, ומה משמעות האיחור אם חל דין ניו יורק?״ הניסוח מזהה פעולה, מועד והנחה משפטית. אם תחולת הדין עצמה שנויה במחלוקת, ציינו מי טוען לתחולת איזה דין ועל מה הוא מסתמך.
איזו גרסה של החוזה קובעת
צרפו את הנוסח החתום, את הנספח הספציפי שאליו הוא מפנה, תיקונים מאוחרים והעתק של ההודעה כפי שנשלחה. הסבירו בנפרד איזו עובדה מוסכמת ואיזו מחייבת בירור. לפעמים הלקוח מחזיק אישור משלוח, בעוד הצד השני חולק על מועד הקבלה. במקרה כזה אפשר לבקש שהניתוח יבחן את שתי האפשרויות. כך גם הקורא הבא של חוות הדעת יבין בדיוק על איזו גרסה עובדתית נשענת כל מסקנה.
מה צריך לקבל בסוף
הגדירו למי מיועד המסמך, באיזו שפה ישתמשו בו ועד מתי. הנהלה ששוקלת פשרה עשויה להזדקק למזכר קצר על חלופות וסיכונים. כשחוות הדעת נועדה להליך משפטי, בקשו מעורך הדין שמנהל אותו לברר את דרישות הערכאה והשלב הדיוני לפני שמסכמים את היקף העבודה. לפנייה ראשונה די בדרך כלל בתיאור קצר של מטרת הבדיקה. לאחר בירור אופן העברת החומר אפשר למסור את המסמכים הדרושים, ובסיום לבקש רשימה של המקורות, ההנחות והשאלות שנותרו פתוחות.