מחלקת גישבור ויישוב סכסוכים

גישבור הוא כינוי למודל משולב של גישור ובוררות. המסגרת המשפטית נבחנת לפי כל שלב, הדין החל וההסכמים בין הצדדים.

גישור מבוסס על הסכמה. הסכם בוררות קיים עשוי לחייב, ויש לבדוק את תוקפו ואת היקפו. חובת השתתפות בפגישת מהו״ת, במקום שבו היא חלה, אינה כשלעצמה חובה להגיע להסדר גישור.

מגשר אינו מוסמך לכפות הכרעה במסגרת תפקידו כמגשר. מינוי לבורר הוא עניין נפרד המחייב הסדרה מתאימה ובדיקת הדין.

ניתן לבחון גישור בנושאים משפחתיים, אך אין להניח שניתן להעביר כל עניין לבוררות. יש לבדוק מגבלות סמכות, זכויות ילדים, אישורים נדרשים ופערי כוח. במצבי אלימות או כפייה נדרשת בחינת התאמה וזהירות מיוחדת.

יש להבחין בין חובת סודיות, חיסיון ואי־קבילות. ההגנות אינן זהות ותלויות בדין ובהסכם. בפרט, אין להניח שכל מידע שנמסר בגישור ניתן לשימוש בבוררות או שכל הליך בוררות חסוי אוטומטית.

אין משך קבוע. מספר הנושאים, היקף המסמכים, זמינות המשתתפים והצורך במומחים משפיעים על התהליך. מומלץ להסדיר אבני דרך ואת מנגנון המעבר בין השלבים.