החברה מצליחה. השותפות מתפרקת.

חברה מצליחה, חדר ישיבות במשבר

אחת הסתירות המרתקות בעולם העסקי היא שחברה יכולה להצליח מבחינה כלכלית דווקא בתקופה שבה היחסים בין בעליה מתפרקים. המכירות עולות. העובדים ממשיכים להגיע. הלקוחות מרוצים. אבל בחדר הישיבות מתחוללת מלחמה.

שני מייסדים שהקימו יחד עסק כבר אינם מסוגלים לקבל החלטה משותפת. כל דיון בתקציב הופך לעימות על סמכות. כל שינוי בתפקידו של עובד מתפרש כניסיון להחליש אחד מהצדדים. כיצד חברה יכולה להצליח מבחינה מסחרית ולהיכשל במערכת היחסים שמנהלת אותה?

החברה היא ישות משפטית. השותפות היא מערכת אנושית.

המשפט מבחין בין החברה לבין בעלי מניותיה. לחברה אישיות משפטית נפרדת, זכויות וחובות. בעלי המניות אינם זהים לחברה, גם אם הם הקימו אותה. אולם בחברות פרטיות רבות מתקיימת חפיפה בין בעלות, ניהול ועבודה בפועל. המייסד הוא בעל מניות, מנהל, איש מכירות ולעיתים גם הגורם המרכזי בקשר עם הלקוחות.

כאשר מתעוררת מחלוקת, קשה להפריד בין התפקידים. ביקורת ניהולית יכולה להתפרש כפגיעה אישית. החלטה עסקית עשויה להיחוות כניסיון להשתלט על החברה. מבחינה משפטית מדובר בשאלות שונות. מבחינה אנושית הן עלולות להפוך למאבק אחד.

כסף אינו תמיד מקור הסכסוך

קל להסביר מחלוקות עסקיות דרך כסף. שותף אחד מבקש יותר שכר. האחר מסרב. אחד דורש חלוקת דיבידנד. האחר מעדיף השקעה מחדש. אבל לעיתים מאחורי הדרישה הכלכלית מתקיים צורך אחר: הכרה, סמכות, ביטחון או שליטה.

אין פירוש הדבר שכל מחלוקת כספית מסתירה מניע פסיכולוגי. לעיתים מדובר פשוט במחלוקת אמיתית על מדיניות עסקית. האתגר הוא לא להניח מראש מהו המניע, אלא לבחון את מכלול האינטרסים.

למי שייכת השליטה?

בעלות ושליטה אינן תמיד זהות. בעל מניות יכול להחזיק בחלק ניכר ממניות החברה, אך להרגיש שהשפעתו על הניהול מוגבלת. מנהל המחזיק בפחות מניות עשוי לשלוט בפועל במידע, בקשרי הלקוחות ובפעילות היומיומית. פערים כאלה יכולים ליצור חיכוך בין זכויות פורמליות לבין תחושת כוח והשפעה.

המשפט התאגידי מסדיר את סמכויות האורגנים ואת זכויות בעלי המניות, אך אינו מבטל את השפעתם של יחסי הכוח הלא פורמליים. לכן ניתוח המחלוקת מחייב לבחון הן את המסמכים והן את התנהלות החברה בפועל.

מתי סכסוך הופך לקיפוח בעל מניות?

חוק החברות בישראל מעניק כלים להתמודד עם מצבים מסוימים של קיפוח. סעיף 191 מאפשר לבית המשפט לתת הוראות במקרים שבהם ענייני החברה מתנהלים בדרך שיש בה קיפוח של בעלי מניות, או חשש מהותי לכך. אך תחושת פגיעה אישית אינה זהה בהכרח לקיפוח משפטי.

יש לבחון את ההסכמות, את מבנה החברה, את דרך קבלת ההחלטות ואת מכלול הנסיבות. גם כאשר קיימת מחלוקת חריפה, לא כל החלטה עסקית שגויה או לא מוסכמת מצדיקה התערבות משפטית.

בין מחקר הקונפליקטים למשפט המסחרי

ד״ר אברהם (אבי) מוזס־כרמל, מייסד Dr Mozes Carmel Law Office, הוא בעל Ph.D. בניתוח ויישוב סכסוכים מאוניברסיטת Nova Southeastern בפלורידה, לצד השכלה משפטית ברמת J.D. והשכלה במנהל עסקים ברמת M.B.A. העיסוק שלו במחקר קונפליקטים, לרבות Intra-Conflict, מציע נקודת מבט נוספת על מחלוקות המתרחשות בתוך מערכות יחסים מתמשכות.

בסכסוך עסקי, השאלה המשפטית עשויה להיות מי רשאי לקבל החלטה. אבל ניתוח הקונפליקט שואל גם מדוע אותה החלטה נתפסת בידי הצד האחר כאיום. הבחנה זו עשויה להיות חשובה בעת בחירת דרך ההתמודדות.

כאשר מדובר בחשש לפגיעה בזכויות משפטיות, ייתכן שיידרש הליך מתאים להגנה עליהן. כאשר מדובר גם במבוי סתום ניהולי, ייתכן שניתן לבחון שינוי מבני או הסכמה על מנגנון החלטה. הגישה הבין־תחומית אינה מחליפה את הדין. היא מסייעת להבין את סביבת הפעולה שבתוכה הדין מיושם.

מתי הארגון מתחיל לשלם את מחיר הסכסוך?

מחלוקת ממושכת בין בעלי חברה עלולה להשפיע על אנשים שאינם צד לה. עובדים מקבלים הנחיות סותרות. מנהלים נמנעים מהחלטות. ספקים מבקשים ערבויות. לקוחות חוששים מהמשכיות השירות. לעיתים הנזק מתפתח בהדרגה, עוד לפני שהוא משתקף בדוחות הכספיים. זוהי אחת הסיבות לכך שהשאלה כיצד מטפלים בסכסוך צריכה להתייחס גם לעתידה של החברה.

האם היפרדות היא בהכרח כישלון?

לא כל שותפות חייבת להימשך לנצח. הצרכים העסקיים משתנים, וגם בני האדם המשתתפים בפעילות. במצבים מסוימים ניתן לשנות את חלוקת הסמכויות או לקבוע מנגנוני הכרעה. במצבים אחרים נכון לבחון היפרדות מסודרת, רכישת מניות או שינוי במבנה הבעלות.

כל אפשרות מחייבת בחינה משפטית וכלכלית, לרבות התחייבויות, ערבויות, שווי החברה והשלכות מס. אבל לעיתים דווקא סיום מערכת היחסים בין הבעלים מאפשר לפעילות העסקית להמשיך.

מגישור להכרעה

גישור עסקי עשוי לאפשר לצדדים לבחון פתרון מוסכם, לרבות שינוי מבנה ניהולי או הסדר היפרדות. בוררות עשויה להתאים כאשר קיימת הסכמה למסור מחלוקת להכרעת גורם מוסמך. גישבור — Med-Arb — משלב ניסיון להגיע להסכמה בגישור עם אפשרות למעבר להכרעה בבוררות, בכפוף להסדר משפטי מתאים. יש לבחון מראש את התנאים, את הסודיות ואת הכללים החלים על המעבר בין שלבי ההליך. אין דרך אחת שמתאימה לכל סכסוך.

חברה מצליחה צריכה לדעת גם להתמודד עם מחלוקת

צמיחה ורווחיות הן מדדים חיוניים להצלחה עסקית. אבל יציבות החברה תלויה גם ביכולתה לקבל החלטות, להתמודד עם שינוי ולנהל מחלוקות מבלי לאבד את יכולת הפעולה שלה. המשפט המסחרי מספק כלים להסדרת זכויות וחובות. המחקר בתחום הקונפליקטים מזכיר לנו שמאחורי המסמכים פועלים אנשים בעלי תפיסות, חששות ואינטרסים.

לעיתים המפתח אינו בהכרעה בשאלה מי מהשותפים צודק בכל עניין, אלא בהגדרת הדרך שבה החברה תמשיך לפעול. לפעמים, כדי להציל את החברה, צריך להפסיק לנסות להציל בכל מחיר את השותפות.

הסכסוך אינו חייב לקבוע את עתיד החברה

המחלקה המסחרית של Dr Mozes Carmel Law Office עוסקת בבחינה משפטית של מחלוקות עסקיות, זכויות בעלי מניות ואפשרויות ליישוב סכסוכים. ניתן לתאם פגישת אבחון ראשונית לבחינת המסגרת המשפטית והחלופות העומדות בפני הצדדים.

להמשך העיון

אודות ד״ר אברהם מוזס־כרמל ←

עורך דין מסחרי — כשהמשפט הופך לחלק מהאסטרטגיה העסקית ←

כשהאמון הופך לסעיף בחוזה ←

סכסוך בין שותפים עסקיים — כשמערכת היחסים מתפרקת והעסק צריך להמשיך ←

גישור ויישוב סכסוכים ←

לתיאום פגישת אבחון ראשונית ←