אחרי הפרידה, נשארת המשפחה
הזוגיות הסתיימה. הבית נמכר. חשבונות הבנק הופרדו.
אבל ביום שני בבוקר עדיין צריך להחליט מי אוסף את הילד מבית הספר. ביום רביעי צריך לדבר על טיפול רפואי. בקיץ צריך לתאם חופשה. ובתחילת כל שנת לימודים שני ההורים צריכים להחליט כיצד נראית השנה של הילד.
הפרידה משנה את צורת המשפחה. היא אינה מוחקת את הקשרים שבתוכה.
ההסכם נכתב בזמן משבר, אבל נועד לחיים שאחריו
הסכם הורות נוצר לעיתים בתקופה שבה קשה לבני הזוג לשוחח זה עם זה. דווקא אז הם נדרשים לקבל החלטות שישפיעו על חיי היומיום במשך שנים.
הסכם יכול לעסוק בזמני שהות, בחגים, בחינוך, בהחלטות רפואיות, במנגנון תקשורת ובהוצאות. כאשר מדובר במשפחה החיה בין מדינות, נוספות שאלות של טיסות, ביקורים, קשר מרחוק, מסמכי נסיעה ויכולת לשנות תוכניות.
אבל הסכם אינו יכול לצפות כל התפתחות. ילדים גדלים. מסגרות משתנות. הורה מחליף עבודה. משפחה מתרחבת. טיסה מתבטלת.
לכן לצד הכללים עצמם, חשוב לבחון גם את המנגנון להתמודדות עם שינוי: כיצד מעלים בקשה, מי משתתף בהחלטה ומה עושים כאשר ההורים אינם מסכימים.
השאלה אינה רק כמה ימים הילד אצל כל הורה
חלוקת זמן היא מרכיב חשוב, אך היא אינה לבדה מתארת את ההורות.
ילד יכול לשהות עם הורה מספר ימים מוגדר ועדיין לחוות חוסר יציבות אם ההורים אינם מצליחים לתאם החלטות בסיסיות. ילד אחר יכול לשמור על קשר משמעותי גם כאשר אחד ההורים מתגורר במדינה אחרת, אם מתקיימת מחויבות עקבית ומתוכננת לקשר.
אין נוסחה אחת שמתאימה לכל משפחה. המרחק הגיאוגרפי, גיל הילדים, הצרכים החינוכיים, המשאבים הכלכליים וההיסטוריה המשפחתית משפיעים על האפשרויות.
השאלה שצריכה להוביל את הדיון אינה רק מה שווה לכל הורה, אלא כיצד ניתן לייצר לילד מסגרת יציבה וקשר משמעותי ככל האפשר עם שני הוריו.
כשהמחלוקת המשפטית נושאת פגיעה אישית
סכסוך הורי יכול להיראות על פני השטח כמו מחלוקת על שעה, תאריך או נסיעה. אבל לעיתים הוא נושא בתוכו אכזבה עמוקה יותר.
בקשה לשינוי יום עשויה להיתפס כהוכחה לכך שההורה האחר אינו מכבד את ההסכם. התנגדות לנסיעה עשויה להיחוות כניסיון לשלוט. שתיקה יכולה להתפרש כאדישות.
המשמעויות האלה אינן תמיד זהות לעובדות המשפטיות. אדם עשוי להרגיש פגיעה אמיתית גם כאשר הצד האחר לא התכוון לפגוע. ומנגד, לא כל פגיעה ניתנת לפתרון באמצעות ניסוח מדויק יותר.
האתגר הוא להפריד, ככל האפשר, בין הסכסוך הזוגי שהסתיים לבין ההחלטות ההוריות שעדיין נדרשות.
האם גישור מתאים לכל משפחה?
גישור עשוי לסייע להורים לנהל שיחה על הצרכים, לבחון אפשרויות ולנסח הסכמות. הוא יכול לאפשר דיון בשאלות שאינן מסתכמות בהכרעה של צד אחד מול האחר: שגרות, תקשורת, חגים ושינויים עתידיים.
אך אין להניח שגישור מתאים לכל מצב. כאשר קיימים חשש לאלימות, כפייה, פערי כוח מהותיים או צורך בהגנה דחופה, נדרשת בחינת התאמה זהירה של ההליך ושל ההגנות האפשריות.
גם כאשר ההורים מגיעים להסכמה, יש לבחון אילו אישורים נדרשים כדי לתת לה את התוקף המשפטי המתאים. בישראל, למשל, קיימים הליכים לאישור הסכמי גירושין בבית המשפט לענייני משפחה.
כשאחד ההורים נמצא מעבר לים
נניח שאם מתגוררת בישראל ואב מתגורר בארצות הברית. הסדר שנשען על מפגש פעמיים בשבוע אינו מעשי. המשפחה צריכה לבנות שגרה מסוג אחר. זוהי דוגמה להמחשה בלבד.
אפשר לבחון חלוקת חופשות, ביקורים ממושכים יותר, שיחות קבועות ושיתוף מידע על חינוך ובריאות. אבל גם כאן, הפתרון אינו מתחיל בטבלה מוכנה. הוא מתחיל בהבנת חיי הילד, זמינות ההורים, המרחק והיכולת הכלכלית.
אם אחד ההורים מבקש להעביר ילד למדינה אחרת וההורה השני מתנגד, יש לבחון את המצב המשפטי וההסכמים לפני הנסיעה. ישראל וארצות הברית שותפות לאמנת האג בתחום החטיפה הבינלאומית של ילדים, אך השאלה אם היא חלה במקרה מסוים מחייבת בדיקה פרטנית.
ד״ר אברהם מוזס־כרמל ושיטת מוזס: לראות גם את מה שסביב הסכסוך
ד״ר אברהם (אבי) מוזס־כרמל, מייסד הפירמה ומפתח שיטת מוזס — The Mozes Method, הוא עורך דין בעל רישיון ישראלי ודוקטור בניתוח ויישוב סכסוכים מאוניברסיטת Nova Southeastern בפלורידה.
השיטה שפיתח מבקשת לבחון מחלוקת דרך שלושה ממדים: המשפטי, האנושי והמערכתי. בהקשר של סכסוך משפחתי, פירוש הדבר הוא לבחון את הזכויות וההסכמים לצד הצרכים של בני המשפחה והמציאות שבתוכה ההסדר יצטרך לפעול.
הגישה אינה מבטיחה שהצדדים יגיעו להסכמה. היא מבקשת להבין מה יצר את הסכסוך, מה משמר אותו ומה נדרש כדי לבחור דרך מתאימה להתמודדות עמו.
לא חוזרים להיות זוג. ממשיכים להיות הורים.
הסכם טוב אינו דורש מהורים שנפרדו לחשוב אותו הדבר על כל נושא. הוא מבקש ליצור מסגרת שתאפשר להם לקבל החלטות גם כאשר הם אינם מסכימים.
אולי זו אחת המשימות הקשות ביותר לאחר פרידה: להפסיק לנהל את מה שכבר הסתיים, ולהתחיל לבנות את מה שעדיין משותף.
מבקשים לגבש הסכם הורות, לבחון גישור משפחתי או להסדיר שאלות הנוגעות לילדים בין ישראל לארצות הברית? ניתן לתאם פגישת אבחון ראשונית לבחינת הנסיבות והאפשרויות.
מקורות רשמיים
אישור הסכם גירושין או הסכם ממון — הרשות השופטת ↗
אמנת האג והעברת ילדים בין ישראל לארה״ב — מחלקת המדינה ↗
מאמר עיוני למידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. יש לבחון את הדין המעודכן ונסיבות המקרה.