משפחה אחת, שתי מערכות משפט
הם הכירו בתל אביב. הוא קיבל הצעת עבודה בניו יורק, היא המשיכה לעבוד מול לקוחות בישראל. הילדה נולדה בארצות הברית, הדירה נשארה בישראל, ובכל קיץ המשפחה חזרה לבקר את הסבים.
במשך שנים, החיים בשתי מדינות נראו כמו יתרון. שני בתים, שתי שפות, שתי תרבויות. ואז בני הזוג החליטו להיפרד.
פתאום התברר שהשאלות אינן רק מי יעזוב את הדירה או כיצד יחולקו החסכונות. היכן תגור הילדה? באיזו מדינה תתנהל המחלוקת? האם הסכם שנערך בישראל ייתן מענה גם לנכסים בארצות הברית? ומה קורה כאשר אחד ההורים מבקש לחזור לישראל והשני מבקש להישאר?
אלה שאלות שמשפחות רבות אינן שואלות בתחילת הדרך. לא מפני שהן אינן חשובות, אלא מפני שקשה לדמיין את הרגע שבו החיים המשותפים ידרשו תכנון נפרד. הסיפור מובא להמחשה בלבד.
המשפחה חוצה גבולות. הדין נשאר קשור למקום
חיים בינלאומיים אינם יוצרים מערכת משפט משפחתית אחת. הם עשויים לחבר בין מערכות שונות, שלכל אחת מהן כללים משלה.
בארצות הברית, חלק משמעותי מדיני המשפחה מוסדר ברמת המדינות. השאלות המשפטיות הנוגעות לזוגיות, רכוש והורות עשויות להיבחן באופן שונה בניו יורק, בפלורידה או בקליפורניה. בישראל קיימים כללי סמכות והסדרים משלה, ולעיתים נדרשת בחינה של הערכאה המתאימה.
לכן השאלה אינה רק באיזו מדינה נישאו בני הזוג. צריך לבחון, בין היתר, היכן הם מתגוררים, היכן נמצאים הילדים, היכן מצוי הרכוש, מה קובעים ההסכמים ומהן העובדות בזמן שבו מתעוררת המחלוקת. אין תשובה אחת שמתאימה לכל משפחה חוצת גבולות.
הסכם שנכתב בארץ אחת וחיים שהתפתחו באחרת
הסכם ממון יכול להתחיל כמסמך מקומי ולהפוך עם השנים למסמך הנוגע לעסק בינלאומי, לחשבון השקעות זר או לדירה במדינה אחרת.
אולם עצם קיומו של הסכם אינו עונה בהכרח על כל שאלה עתידית. צריך לבדוק מה הוסדר בו, האם נדרש אישור, מה השתנה מאז חתימתו וכיצד הדין הרלוונטי מתייחס לנכסים או להליך במדינה הנוספת.
בישראל ניתן להגיש בקשה לאישור הסכם ממון או הסכם גירושין. אישור ההסכם בבית המשפט מעניק לו תוקף של פסק דין. המשמעות במדינה אחרת מחייבת בחינה נפרדת, בהתאם לדין ולנסיבות.
המשפט יכול לקבוע כללים לחלוקת נכסים. אבל לפני כן הוא צריך להבין מהם הנכסים, כיצד נצברו, מי מחזיק בהם ואילו התחייבויות קשורות אליהם.
הילדים אינם סעיף בהסכם המעבר
כאשר משפחה עוברת למדינה אחרת, ההחלטה נתפסת לעיתים כהחלטה כלכלית: קידום מקצועי, פתיחת עסק או שיפור רמת החיים. אבל לילדים המעבר כולל גם שפה, בית ספר, חברים, קשר עם המשפחה המורחבת ותחושת שייכות. כאשר בני הזוג נפרדים, השאלות האלה נעשות מוחשיות במיוחד.
היכן נמצא מרכז החיים של הילד? כיצד יישמר הקשר עם שני ההורים? מי יישא בעלויות הטיסות? איך יתחלקו החגים? ומה קורה אם אחד ההורים מבקש לעבור שוב?
בנסיבות מסוימות, העברת ילד ממדינה למדינה או אי־החזרתו עשויות לעורר שאלות לפי אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים. ישראל וארצות הברית הן שותפות לאמנה ביניהן. תחולתה ותוצאותיה נבחנות לפי העובדות והדין; אין להניח מראש שכל מעבר הוא חטיפה, או שכל מעבר מותר.
כאשר קיימת מחלוקת על מעבר ילד בין מדינות, חיוני לבחון את המצב המשפטי לפני ביצוע המעבר.
ד״ר אברהם מוזס־כרמל: להבין את המשפחה בתוך המערכת
ד״ר אברהם (אבי) מוזס־כרמל, מייסד Dr Mozes Carmel Law Office, הוא עורך דין בעל רישיון ישראלי, בעל השכלה משפטית אמריקאית ודוקטורט בניתוח ויישוב סכסוכים מאוניברסיטת Nova Southeastern בפלורידה. השכלתו כוללת גם תואר שני במנהל עסקים.
הרקע המשפטי והמחקרי שלו עומד בבסיס גישה המבקשת לראות בסוגיה משפחתית חוצת גבולות יותר משאלה של מקום מגורים או נכסים. לצד בחינת הדין וההסכמים, נבחנים גם הקשרים המשפחתיים, הצרכים של בני המשפחה וההשפעה של המרחק על היכולת ליישם פתרון לאורך זמן.
לפני שהמרחק הופך למחלוקת
משפחה אינה מפסיקה להיות משפחה מפני שבניה מתגוררים בשתי מדינות. אבל כאשר המרחק נכנס לתוך קשרי זוגיות והורות, הוא דורש תכנון: משפטי, כלכלי ואנושי.
לפעמים השיחה החשובה ביותר אינה על המקום שאליו עוברים, אלא על מה יקרה אם יום אחד בני המשפחה כבר לא ירצו לעבור יחד.
מתכננים מעבר עם ילדים, מבקשים להסדיר הסכם משפחתי או מתמודדים עם מחלוקת הנוגעת לישראל ולארצות הברית? ניתן לתאם פגישת אבחון ראשונית עם הפירמה לבחינת העובדות, המסמכים והדין הרלוונטי.
מקורות רשמיים
אישור הסכם גירושין או הסכם ממון — הרשות השופטת ↗
אמנת האג והעברת ילדים בין ישראל לארה״ב — מחלקת המדינה ↗
מאמר עיוני למידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. יש לבחון את הדין המעודכן ונסיבות המקרה.