דילוג לתוכן המרכזי
RESEARCH COMMENTARY / 03 / SOCIOLOGY

אסטרטגיות השתלבות והבניית זהות אתנית בקרב הדור השני למהגרים ישראלים בארצות הברית

כיצד קשרים חברתיים והזדהות עם חברת המוצא וחברת היעד משתלבים בעיצוב הזהות של הדור השני?

כתיבה ועיבוד: מערכת MOZES LIBRARY | Dr. Mozes Carmel Law Office · 29 באוקטובר 2026
הישראלים בארה״בדור שניזהות ושייכות

תקציר ומטרות העיון

הדיון מציג מחקר איכותני של Lev Ari ו־Cohen ומבחין בין השתלבות חברתית, הזדהות תרבותית וקשר למדינת המוצא. הוא בוחן כיצד ניתן לשלב רגישות בין־דורית בתכנון מעבר משפחתי, בלי להפוך טיפולוגיה מחקרית לאבחון אישי.

מה תלמדו מקריאת הטקסט

  • להבחין בין הסתגלות, השתלבות והזדהות אתנית.
  • להכיר טיפולוגיה המבוססת על ראיונות ואת מגבלותיה.
  • לנסח שאלות נפרדות להורים ולילדים בתכנון משפחתי.

ייחוס לחוקרי המקור והיקף הקריאה

חוקרי המקור: Lilach Lev Ari; Nir Cohen.

הצגת המחקר מבוססת על התקציר ורשומת הפרסום האקדמית. לא עמדו לרשותנו תמלילי הראיונות או בסיס הנתונים המקורי.

לרשימה הביבליוגרפית ולקישורי המקור ↓

פרק 1

זהות כתהליך חברתי

השתלבות במוסדות חברת היעד והזדהות עם מדינת המוצא הן שאלות נפרדות. לצורך הדיון יש להבחין בין שימוש בשפה, השתתפות בקהילה, יחסי חברות והצהרה על שייכות. אין הכרח שכל הממדים ינועו באותו כיוון.

תכנון משפחתי המעוניין להבין את משמעות המעבר צריך אפוא להקשיב לכל בן משפחה בנפרד. זהו עיקרון יישומי שאנו מציעים, ולא טענה שהמחקר מספק פרוטוקול טיפולי או כלי אבחוני.

פרק 2

הטיפולוגיה המחקרית

Lev Ari ו־Cohen הסתמכו על ראיונות אישיים חצי־מובנים והציגו ארבע אסטרטגיות מרכזיות: השתלבות קבוצתית, הסתגרות קבוצתית נוסטלגית, השתלבות אינדיבידואלית והיטמעות. המונחים הם תרגום תיאורי של הקטגוריות המופיעות בתקציר.

המחברים קושרים את הבניית האסטרטגיות למערכות יחסים ורשתות בחברת היעד וביחס לחברת המוצא. התרומה היא בהצגת מגוון דפוסים; מהתקציר אין להסיק שיעורי שכיחות מייצגים בכלל אוכלוסיית הדור השני.

פרק 3

גבולות הפרשנות והשלכות לתכנון

טיפולוגיה מאפשרת לארגן תצפיות, אך אינה מחייבת שכל אדם יתאים לקטגוריה אחת קבועה. לצורך ייעוץ אין להשתמש בשמות הקטגוריות כתווית אישיות, כציון הצלחה או כהמלצה על מסגרת חינוכית.

המחקר פורסם ב־2018. אין לראות בו מדידה של חוויית הקהילה לאחר אירועים מאוחרים יותר, ואין בו בסיס להכרעה משפטית או פסיכולוגית בעניינו של ילד. השאלות היישומיות האפשריות נוגעות לשפה בבית, לרשת התמיכה, לחינוך ולציפיות ההורים והילדים.

מפת מושגים ליישום ולדיון
  1. יחס לחברת המוצא
  2. יחס לחברת היעד
  3. רשתות וקשרים
  4. דפוסי זהות

מפת ממדים לדיון; אינה שאלון אבחוני ואינה מציגה התפלגות באוכלוסייה.

מקורות וקרדיט מחקרי

  1. Lev Ari, L., & Cohen, N. (2018). Acculturation Strategies and Ethnic Identity Among Second-Generation Israeli Migrants in the United States. Contemporary Jewry, 38(3), 345–364.

    DOI: 10.1007/s12397-018-9258-5 ↗
    רשומת המחקר המקורית ↗

הקרדיט לעיל הוא למחברי המחקרים המקוריים. הניסוח בעברית והדיון היישומי נכתבו עבור מדור זה. הגישה לטקסט המלא של חלק מהמקורות עשויה להיות מוגבלת.

גילוי נאות

האתר משלב כתיבה מגזינית לצורך הנגשת מידע. במדור זה מוצגים עיונים בספרות מחקרית בסגנון אקדמי, כחלק מעיסוקה המקצועי של הפירמה בהגירה לארצות הברית ובהקשרים כלכליים וחברתיים של הגירה. אלה אינם מחקרים אמפיריים מקוריים של הפירמה, סקירות שיטתיות או פרסומים שעברו ביקורת עמיתים. חוקרי המקור מקבלים קרדיט נפרד; אין בייחוס משום שיתוף פעולה, חסות או אישור שלהם לתוכן. לפירמה עניין מקצועי ומסחרי בתחומי הדיון. סעיפי ״מה הפירמה למדה מן המחקר״ הם פרשנות יישומית של הפירמה, ולא מסקנות נוספות המיוחסות לחוקרי המקור או ראיה ליעילות מתודת מוזס. היקף המקורות שנבדקו ומגבלות ההסקה מפורטים בכל מאמר. התוכן אינו ייעוץ פרטני.