דילוג לתוכן המרכזי
RESEARCH COMMENTARY / 02 / ISRAELIS IN AMERICA

ברירה עצמית והון אנושי בהגירת ילידי ישראל היהודים לארצות הברית, 1976–2017

האם מאפייני ההשכלה והכישורים של קבוצות מהגרים עוקבות השתנו ביחס לאוכלוסיית המוצא ולאוכלוסיית היעד?

כתיבה ועיבוד: מערכת MOZES LIBRARY | Dr. Mozes Carmel Law Office · 29 באוקטובר 2026
השכלההכנסהברירה עצמית

תקציר ומטרות העיון

המאמר מציג את מושג הברירה העצמית בהגירה ודן במחקרם של Cohen ו־Zhou. הדגש הוא על ההבחנה בין מאפיינים שקדמו להגירה לבין תוצאות שהתרחשו בעקבותיה, ועל מגבלות ההשלכה של מחקר היסטורי על ההווה.

מה תלמדו מקריאת הטקסט

  • להגדיר ברירה חיובית בהגירה בלי לייחס לה משמעות ערכית.
  • להבין מדוע דרושות קבוצות השוואה בישראל ובארצות הברית.
  • להבחין בין מאפייני קבוצת מהגרים לבין השפעה סיבתית של המעבר.

ייחוס לחוקרי המקור והיקף הקריאה

חוקרי המקור: Yinon Cohen; Kaiting Zhou.

הדיון נשען על התקציר, המבוא וקטעי השיטות והדיון הזמינים באתר המו״ל. לא נותחו מחדש נתוני הסקרים.

לרשימה הביבליוגרפית ולקישורי המקור ↓

פרק 1

הגדרת אוכלוסייה וקבוצות השוואה

ברירה עצמית מתארת מצב שבו מי שבוחרים להגר אינם מדגם מקרי של אוכלוסיית המוצא. המונח ״ברירה חיובית״ מתייחס כאן למאפיינים מדידים כגון השכלה וכישורים; הוא אינו דירוג של ערך אנושי.

שאלת המחקר דורשת השוואה כפולה: לאוכלוסייה שממנה הגיעו המהגרים ולאוכלוסייה שאליה הצטרפו. הכנסה או השכלה בקבוצת המהגרים לבדה אינן מספיקות כדי לזהות כיצד השתנה מיקומה היחסי לאורך זמן.

פרק 2

הממצא ההיסטורי והיקף תחולתו

Cohen ו־Zhou בחנו קבוצות עוקבות של מהגרים תוך שימוש בסקרי כוח אדם ישראליים ובנתוני מפקד ו־ACS אמריקאיים. הם מצאו שהפערים בהשכלה בין קבוצות של מהגרים חדשים ילידי ישראל היהודים לבין אוכלוסיית המוצא היהודית ילידת ישראל גדלו לאורך התקופה שנבחנה.

ניתוחי ההכנסה שימשו את המחברים לבחינת ברירה בכישורים נוספים. הממצאים מתייחסים להגדרת האוכלוסייה ולחלון הזמן של המחקר, ואינם מתארים את כלל אזרחי ישראל או את כלל הקהילות הישראליות בארצות הברית.

פרק 3

ברירה, הסתגלות וסיבתיות

אם מהגרים היו שונים עוד לפני המעבר, פער שנמדד לאחריו אינו בהכרח תוצאה של החיים בארצות הברית. זוהי הבחנה מתודולוגית בין הרכב האוכלוסייה לבין השפעת ההגירה עליה.

הניתוח העיקרי מסתיים ב־2017. משום כך אין להשתמש בו לבדו כדי לקבוע מה מאפיין את מי שעזבו מאז 2023, מה מניע אותם או מה יהיו הכנסותיהם. בחינה עכשווית מחייבת נתונים עדכניים ומתודולוגיה המבחינה בין יציאה זמנית, שהייה ממושכת והגירה.

מפת מושגים ליישום ולדיון
  1. אוכלוסיית המוצא
  2. קבוצות מהגרים עוקבות
  3. אוכלוסיית היעד
  4. הבחנה בין ברירה להסתגלות

תרשים של מבנה ההשוואה; אינו מציג מספרי מהגרים או מגמות לאחר 2017.

מקורות וקרדיט מחקרי

  1. Cohen, Y., & Zhou, K. (2025). Rising selectivity of Israeli immigrants to the United States, 1976–2017. Social Science Research, 131, Article 103229.

    DOI: 10.1016/j.ssresearch.2025.103229 ↗
    רשומת המחקר המקורית ↗

הקרדיט לעיל הוא למחברי המחקרים המקוריים. הניסוח בעברית והדיון היישומי נכתבו עבור מדור זה. הגישה לטקסט המלא של חלק מהמקורות עשויה להיות מוגבלת.

גילוי נאות

האתר משלב כתיבה מגזינית לצורך הנגשת מידע. במדור זה מוצגים עיונים בספרות מחקרית בסגנון אקדמי, כחלק מעיסוקה המקצועי של הפירמה בהגירה לארצות הברית ובהקשרים כלכליים וחברתיים של הגירה. אלה אינם מחקרים אמפיריים מקוריים של הפירמה, סקירות שיטתיות או פרסומים שעברו ביקורת עמיתים. חוקרי המקור מקבלים קרדיט נפרד; אין בייחוס משום שיתוף פעולה, חסות או אישור שלהם לתוכן. לפירמה עניין מקצועי ומסחרי בתחומי הדיון. סעיפי ״מה הפירמה למדה מן המחקר״ הם פרשנות יישומית של הפירמה, ולא מסקנות נוספות המיוחסות לחוקרי המקור או ראיה ליעילות מתודת מוזס. היקף המקורות שנבדקו ומגבלות ההסקה מפורטים בכל מאמר. התוכן אינו ייעוץ פרטני.