המיתוס של האדם שהצליח לבד

מי נשאר מחוץ לתמונה?

מי נתן לו את ההזדמנות הראשונה? מי יכול היה להלוות לו כסף? מי הכיר לו את הלקוח החשוב? מי דאג לילדים בזמן שהוא עבד עד הלילה? ומה היה קורה אילו הכישלון הראשון היה מותיר אותו ללא בית?

הצלחה עסקית נוצרת בתוך מערכת של תנאים חברתיים, כלכליים ותרבותיים. יכולת אישית ומאמץ פועלים בתוך המערכת הזאת, ולעיתים משנים אותה. אבל הם אינם מתחילים מחוץ לה.

ההון שלא מופיע במאזן

פייר בורדייה הרחיב את הדיון בהון אל מעבר לכסף, ובכלל זה הון תרבותי והון חברתי. השכלה, היכרות עם קודים חברתיים ורשתות קשרים עשויים להשפיע על האפשרויות שנפתחות בפני אדם.

אדם שיודע כיצד לדבר עם בנקאי, כיצד להציג תוכנית עסקית וכיצד לפנות למשקיע מחזיק במשאבים שאינם מופיעים בחשבון הבנק שלו. לכן שני יזמים בעלי אותו רעיון ואותה מוטיבציה אינם מתחילים בהכרח מאותה נקודה.

הפער אינו מבטל את חשיבות העבודה הקשה. הוא מזכיר שעבודה קשה אינה מתרחשת בחלל ריק.

מדוע אנחנו אוהבים את המיתוס?

משום שהוא מעניק לעולם סיפור שקל לעקוב אחריו. יש בו גיבור, מאבק וניצחון. הוא מתאים לבמה, לפודקאסט ולספר ניהול. קל יותר לזכור אדם אחד מאשר מערכת של תנאים.

כאשר הצלחה מוסברת רק בכישרון והתמדה, כישלון עלול להיתפס כהוכחה למחסור בהם. כך נעלמות שאלות על תנאי הפתיחה, על מזל ועל האפשרות הכלכלית לנסות שוב.

היזם המפוכח אינו צריך לוותר על גאוותו בהישגים. הוא יכול להכיר גם בתנאים שאפשרו אותם.

הגירה כנקודת פתיחה חדשה

מעבר למדינה אחרת עשוי לשנות את ערכם של משאבים חברתיים. קשרים מקצועיים שנבנו במשך עשרים שנה אינם עוברים אוטומטית יחד עם הדרכון. מוניטין מקומי אינו בהכרח מוכר בשוק החדש. אפילו ניהול שיחה עסקית בשפה זרה עשוי לשנות את תחושת הביטחון.

מנגד, מהגר עשוי להביא ידע, קשרים בינלאומיים וניסיון שמעניקים לו יתרון. בתכנון עסקי של הגירה כדאי לבחון אילו משאבים ניתנים להעברה ואילו צריך לבנות מחדש.

ההצלחה אינה פחות מרשימה כאשר מכירים במורכבות שלה. היא הופכת להסבר טוב יותר של המציאות.