נישואים והגירה לארצות הברית
תעודת נישואים עשויה להיות תחילת הדרך — אך אינה מסיימת את הבדיקה ההגירתית.

במערכת ההגירה האמריקאית, נישואים יכולים להיות בסיס לבקשות מסוימות של בני זוג. אבל נישואים תקפים אינם מבטיחים כשלעצמם אישור אשרה או מעמד. ההליך בוחן גם את זהות הצדדים, מסלול הזכאות, תולדות הכניסה והשהייה, נסיבות הקשר ודרישות חוקיות נוספות.
יש להבחין בין אזרח אמריקאי לבין תושב קבע כנותן חסות, ובין מי שמגיש בקשה מחוץ לארצות הברית לבין מי שכבר נמצא בה. ההבחנות משפיעות על המסלול, הטפסים, לוחות הזמנים ולעיתים גם על שאלות של זכאות לשינוי מעמד.
בטקס שבו בני הזוג אינם נוכחים פיזית יחד, הדין האמריקאי עשוי שלא להכיר בהם כבני זוג לצורכי הגירה אלא אם הנישואים מומשו לאחר הטקס (consummation). עצם הנפקת תעודה מקוונת אינה מספיקה. יש לבחון את אופן הטקס, את העובדות לאחריו ואת דרישות המסלול המסוים.
מסמכי הקשר צריכים לספר סיפור עקבי ומבוסס: כיצד הכירו בני הזוג, כיצד התפתח הקשר, מהי מציאות חייהם ומהן תוכניותיהם. מטרת התיעוד אינה ליצור רושם מלאכותי, אלא לאפשר לגורם הבודק להבין עובדות שאינן נוכחות בפניו.
עבודה נכונה מתחילה במיפוי המסלול המשפטי, ממשיכה בבדיקת סיכונים ומסתיימת בהכנת תיק ראיות מדויק. בין החתונה לבין ההגירה יש מרחק; תכנון אחראי עוזר לדעת כיצד לחצות אותו.